לקראת חודש המודעות לסרטן השד, החלטתי לכתוב מאמר המבוסס על מספר כתבות ומחקרים מהרשת המיצגים את הקשר בין ריצה והפחתת הסיכוי לסרטן השד.
אז מה הוא סרטן השד?
סרטן השד נוצר כאשר תאים סרטניים ואנורמליים בשד, גדלים ומשתכפלים ללא הפסקה, ויוצרים גידול. מקורו של הגידול הוא לרוב בצינוריות או באונות של השד, הגידול יכול להפריע פיזית ואף לפתח גרורות.
מחקרים רבים כבר הוכיחו כי פעילות גופנית, בריאה ומסייעת בהתמודדות עם מחלות רבות הקשורות לאורח החיים. בין כל אלו, מחקרים רבים, בחנו את הקשר שבין ריצה לסרטן השד והוכיחו, כי לנשים שרצות, יש לא רק סיכון מופחת לחלות בסרטן השד, אלא גם סיכוי גבוה יותר לשרוד בעקבות אבחנה של סרטן השד ושריצה סדירה, יכולה להשפיע על תאי סרטן השד ולהפחית את הסיכוי להישנות.
מה קורה בגוף בזמן פעילות גופנית כמו ריצה?
מהמחקרים עולה כי בקרב נשים מתאמנות, קיימת ירידה בריכוזים הבסיסיים של גורמי סיכון רבים לסרטן השד, כמו אסטרוגן ואינסולין.
במהלך הפעילות הגופנית, ריכוז של הורמונים ושל חלבונים רבים עולה באופן משמעותי ויורד שוב בשעות שלאחר האימון. כתוצאה מכך, אצל נשים המבצעות פעילות גופנית סדירה, נוצר שינוי בהרכב הדם.
חלק מהמחקרים הציגו את "האפקט האנטי-סרטני", אשר מפחית את צמיחת תאי סרטן השד במהלך פעילות גופנית עצימה. הסיבה לכך נובעת מעליה בריכוז הורמוני האדרנלין והנוראדרנלין, וכתוצאה משחרור חלבונים בזמן התכווצות השרירים.
מחקרים אלו הצליחו להוכיח את ההשפעה המצטברת שיש לפעילות גופנית עצימה וסדירה, על השינוי בהרכב הדם, שהוכח כיעיל באופן ישיר למלחמה בסרטן השד.
אימון אירובי כגון ריצה, במהלכו יש הגברה של קצב הלב והזעה, הוא הטוב ביותר, ביצירת השינוי בהרכב הדם, שינוי בעל השפעה ישירה בעיכוב ואף עצירה של התפתחות תאי סרטן השד, כך נקבע.
אחד המחקרים האחרונים בתחום, מאוניברסיטת בריסטול שבחן תוצאות של יותר מ-131,000 נשים (77,000 נשים שאובחנו כבר עם סרטן השד, וקבוצת השוואה של 54,452 נשים ללא המחלה) הוכיח כי, נשים שביצעו אימון ריצה, לפחות שלוש פעמים בשבוע, נמצאו בסיכון נמוך ב-38% לחלות במחלה.
המחקר שפורסם ב- British Journal of Sports Medicine חידד אף כי פעילות גופנית בעצימות גבוהה מספקת יותר הגנה מאשר פעילות גופנית קלה.
ריצה לא רק מפחיתה את סיכוי לחלות בסרטן השד:
במחקר שבוצע ב-2014 באוניברסיטת מדריד הוכיחו החוקרים כי, פעילות גופנית מפוקחת (ובאישור רופא מטפל) בקרב נשים שחלו, מפחיתות את תופעות הלוואי של הטיפולים, מגבירות את איכות החיים ומעלות את סיכויי ההישרדות של המטופלת.
ההיבט הנפשי:
גם בהיבט הנפשי, לריצה יש השפעה גדולה. מחקרים שונים סבורים כי, קיים קשר בין המצב הנפשי ומחלת הסרטן. המחקרים שבדקו את הקשר בין סרטן למצב מנטאלי והנפשי, הוכיחו, כי שינוי חיובי במצב הנפשי, אצל חולי סרטן, מסייע בהתמודדות עם המחלה ומקל על הטיפולים. בזמן פעילות אירובית ובדגש על ריצה, מתקיימים שינויים נוספים מלבד אלו שהוזכרו במאמר וקשורים למצב הנפשי. בזמן ריצה, יש עליה בריכוזים של 4 הורמונים, אשר הוכחו כמשפיעים על המצב הנפשי:
דופמין – הורמון המקושר לתחושה של תגמול ומוטיבציה.
סרטונין – הורמון המקושר לשיפור מצב הרוח והערכה עצמית.
אוקסיטוצין – הורמון הקרבה והאהבה.
האנדרופינים – שהם משככי הכאב של הגוף.
ריכוזים גבוהים של הורמונים אלו משפרים את מצב הרוח, ואיכות החיים.
מתוך אתר האגודה למלחמה בסרטן בישראל:
סרטן השד הינה המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל ובעולם המערבי בכלל. כ- 5,000 נשים, מאובחנות מדי שנה כחולות בסרטן השד בישראל. ככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים עולים סיכויי הריפוי לכ- 90%. מסתמן כי מספר הנשים אשר מחלימות מסרטן השד עולה בהתמדה בזכות הגילוי המוקדם ובזכות שיפור דרכי הטיפול והגברת המודעות הנרחבת בארץ.
לסיכום:
- החשוב מכל – לכו להיבדק – גילוי מוקדם מציל חיים.
- זכרו, פעילות גופנית מפחיתה את הסיכוי לסרטן, מקלה על ההתמודדות ומפחיתה את סיכויי הישנות
- רוצו למען הבריאות שלכן, רוצו למען הנפש שלכן – רוצו למען עצמכן!
ט.ל.ח
לפוסט הזה יש תגובה אחת
ושתמיד נהיה בריאים 💕